שימור (פסיכולוגיה)
שימור היא יכולת קוגניטיבית להבחין כי כמות קבועה של חומר אינה משתנה, גם אם החומר משנה את צורתו או מראהו, או שמוחלף המכל בו הוא נמצא. מושג זה הוא אחד המאפיינים בתאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה של "השלב הפרה-אופרציונלי" בהתפתחות הילד. על פי רוב, יכולת זו מתפתחת במלואה עד גיל שבע.
ניסוי השימור של פיאז'ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסוי השימור של פיאז'ה הוא מן הניסויים המפורסמים בפסיכולוגיה בפרט, ובמדע ניסויי בכלל. קל למרבית המבוגרים להבין את ההשערה הנבדקת, קל לחזור על הניסוי, והוא תואם לכללי האתיקה המקובלים במחקר.
על פי התאוריה של פיאז'ה, החשיבה של ילדים בגילאי 3-7 שנים היא חד-ממדית, והם אינם מסוגלים לשקלל מספר מדדים בו זמנית. מהלך הניסוי: לילד מוצגים שני מכלים, האחד רחב ונמוך, והשני צר וגבוה. המכל הראשון מלא במים, אותם שופכים אל המכל השני. המכל הראשון מתרוקן לחלוטין כאשר המכל השני מתמלא לחלוטין. מרבית המבוגרים יטענו כי מכיוון שהמכלים יכולים להכיל בדיוק אותה כמות מים, נפחם שווה. לעומתם, מרבית הילדים בגילאי שלוש לשבע יטענו כי המכל הגבוה מכיל יותר מים. גם אם יציגו לעיני הילד כי המים מהמכל הגבוה ממלאים בחזרה את כל המכל הנמוך, יישאר הילד איתן בדעתו כי במכל הגבוה יש יותר מים.
החשיבה החד-ממדית לה טוען פיאז'ה, מתארת את יכולתו של הילד להתמקד במימד אחד בלבד (אפקט המרכוז), בדוגמה זו — גובה המכל, תוך התעלמות ממאפיינים אחרים. בנוסף, המימד הנראה לעין מוחשי, בעוד שתכונת הכמות של החומר היא תכונה מופשטת יותר.
כדי שהילד יוכל להבין את השימור שבדוגמה, עליו להצליח להבין שלושה שיקולים שונים:
- היפוך - ניתן להחזיר את המצב לקדמותו בלי להוסיף או לגרוע מכמות המים.
- פיצוי - מאפייני המכלים מפצים זה על זה. בעוד שמכל אחד גבוה יותר, הוא גם צר יותר, ואילו השני, הנמוך בין השניים, הוא גם רחב יותר. זוג תכונות אלו מפצות זו על זו.
- איש לא הוסיף מים או גרע מים מהכמות המקורית.
באופן דומה יטען הילד בשלב התפתחותי זה, שמספר קבוע של כדורים המסודרים בטור ברווחים קבועים זה מזה, גדול מאותו מספר כדורים המסודרים ברווחים קטנים יותר. כן יטען הילד ששני כדורי פלסטלינה שווים במשקלם יהיו שונים אם אחד מהם יהפוך לצורה מוארכת של נקניקיה או לצורה שטוחה רחבה.
מאפיין נוסף של החשיבה הפרה-אופרציונלית (שלב בהתפתחות המחשבתית, על פי תורתו של פיאז'ה) הוא האגוצנטריות. על פי המחקר של פיאז'ה (שנבדק בניסויים אחרים), ילדים בשלב זה מניחים כי מה שנשקף מעיניהם זהה למה שרואים אחרים, גם אם הם נמצאים במקום שונה.
סוגי שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחדים מסוגי שימור שנחקרו:
- שימור כמות - היכולת להבין כי הכמות אינה תלויה באופן סידור החומר או צורתו, כמוצג בדוגמאות לעיל.
- שימור משקל או נפח - היכולת להבין כי משקלו (או נפחו) של גוש חומר אינו תלוי בצורתו, אלא נשאר קבוע כאשר הוא בצורת כדור או בצורת נקניקיה, למשל.
- שימור אורך - היכולת להבין כי אורכו של אובייקט (כגון חבל) אינו משתנה אם מקפלים אותו או מגלגלים אותו.
- שימור שטח - היכולת להבין כי שטחה של פיסת נייר אינו משתנה אם מקפלים אותה.
- שימור צבע - ההבנה שעצם אינו משנה את צבעו בעקבות שינוי התאורה.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים שונים טענו כנגד התאוריה של פיאז'ה בכלל ותפיסתו בעניין השימור בפרט, כיוון שהוא לא ביצע את ניסוייו בכלים אמפיריים ומדעיים מקובלים, ואף ביצע אותם על קבוצה קטנה מאוד של ילדים, בעיקר ילדיו הפרטיים, דבר שלטענת החוקרים היטה את תוצאות ניסוייו. כן נטען כי טכניקת הניסוי היטתה את תשובות הילדים, למשל נטען כי בגיל זה ילדים נוטים לחשוב שאם הם נשאלים אותה שאלה פעמיים (לפני ואחרי שפיכת נוזל לכלי גבוה יותר), סימן שתשובתם לשאלה הראשונה שגויה, ולכן הם משנים את התשובה לשאלה השנייה.[1]
בהמשך לכך, נטען כי פיאז'ה לא העריך נכונה את הגילאים בהם נרכשת יכולת השימור. ניסוי דומה שנערך תוך הצגת השאלה בהקשר אחר, למשל "...ואז טדי הדובי השובב שינה בטעות את X" (בהשוואה למצב בו החוקר הוא זה ששינה את מערך הכלים הניצבים מול הילד בניסוי), העלה כי ילדים מגלים יכולת שימור כבר בגיל 4, מוקדם בהרבה מכפי ששיער פיאז'ה.[2]
גישת עיבוד המידע מציגה הסבר שונה במקצת לבעיית השימור מזו הפיאז'יאנית. על פי הגישה, המעבר מתפיסת אמת מותנית לאמת הכרחית הוא העומד מאחורי השוני בהבנה. אמת מותנית מוסקת על פי תצפית וניסוי, ואמת הכרחית מוסקת על פי הכרח לוגי. בתחילה אין הילד מבין ששפיכת נוזל מכלי לכלי מחייבת לוגית את שמירת כמותו, אך ייתכן שבהמשך התפתחותו הוא משתמש בכלים תצפיתיים, המבהירים לו שלא התחולל שינוי כמותי. למשל, הוא שם לב שבעוד בממד האורך התארך הנוזל, בממד הרוחב הוא נעשה רחב יותר.
כן נטען כי בתרבויות שונות יכולת השימור מתפתחת בגילאים שונים, וייתכן שבתרבויות מסוימות היא כלל לא קיימת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קביעות תפיסתית
- תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה
- התפתחות מוסרית
- התפתחות קוגניטיבית
- תהליך הספרציה-אינדיבידואציה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורית גודקאר, התפתחות קוגניטיבית, 2002, באתר פסיכולוגיה עברית
- תיאור יכולת השימור באתר מכ"ם
- הגדרת המושג שימור בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- The Growth of Knowledge – סרטון הסבר על התפתחות קוגניטיבית ויכולת השימור מתוך CrashCourse (באנגלית)
https://youtu.be/yfSbOE9iwyM האוניברסיטה הפתוחה, פסיכולוגיה התפתחותית התאוריה של פיאז'ה פרופ סידני שטראוס פרופ דוד חן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rose, S.A. & Blank, M. (1974). The potency of context in children’s cognition: An illustration through conservation. Child Development, 45(2):499-502
- ^ McGarrigle, J. & Donaldson, M. (1974). Conservation accidents. Cognition, 3, 341-350
